יש ארגונים שבהם כמעט כל בעיה הופכת לישיבה.
עוד תיאום.
עוד עדכון.
עוד שעה ביומן של כולם.
אבל ברוב המקרים, עוד ישיבות זה לא הפתרון, זה סימפטום.
כשלא ברור מי אחראי, מי מחליט ומה סדר העדיפויות,
הארגון מתחיל לנהל את עצמו דרך פגישות.
ואז כולם עסוקים מאוד אבל מעט מאוד באמת מתקדם.
ישיבה טובה לא נועדה "לדבר על", היא נועדה לקבל החלטות.
ככל שהמבנה הניהולי ברור יותר, יש פחות רעש, פחות עומס,
ופחות צורך "לתאם הכול עם כולם".
שיטה. תהליך. תוצאות.
