יש מנכ"לים שמסתכלים על הארגון שלהם ורואים שהכול עובד.
המשימות מתבצעות, אין דרמות מיוחדות, העובדים מגיעים בבוקר ועושים את מה שצריך. על פניו, הכול נראה תקין.
אבל לפעמים דווקא השקט הזה הוא הסימן הראשון לבעיה.
כי עובדים לא תמיד אומרים כשמשהו לא עובד להם.
ברוב המקרים הם פשוט מפסיקים לשתף, פחות יוזמים, פחות מעורבים, ופועלים רק בתוך גבולות התפקיד.
לא מתוך חוסר אכפתיות אלא כי לאורך זמן נוצרה תחושה שאין באמת מקום להשפיע, או שאין יציבות מספקת כדי להרגיש בטוחים.
הרבה מנכ"לים עסוקים כל כך בניהול היומיומי, בלחצים, בהחלטות ובכיבוי שריפות, שהם לא שמים לב שהקשר עם העובדים מתחיל להיחלש.
וזה לא עניין של כריזמה או יחסי אנוש מושלמים, עובדים לא מחפשים מנכ"ל מושלם. הם מחפשים בהירות, יציבות ותחושה שיש מי שמוביל את המערכת בצורה עקבית.
כשהניהול ברור, גם הארגון נרגע וכשהארגון נרגע, אנשים מתחילים לקחת אחריות אמיתית.
שיטה. תהליך. תוצאות.
